Karov · חנוכה 2026
חנוכה ראשון משלה
הבת שלנו מעבירה את חנוכה השנה בארה"ב. החנוכה הראשון שלה בבית משלה, ואנחנו מתרגשים איתה. בעלי כל הזמן אמר שהיא תסתדר. הוא צדק, כמובן. אבל החג הזה תמיד היה שלנו, והשנה הוא גם שלה.
חשבנו מה גורם לחנוכה להרגיש לה כמו חנוכה. הנרות. החנוכייה שאנחנו מדליקים על אדן החלון. משהו מתוק בהישג יד. והמשחק הקבוע על מי מדליק ראשון, שהיא בדרך כלל מנצחת.
היא התקשרה בשבוע שעבר לשאול באיזה ערב מתחיל החג השנה. בעלי צחק. יש לה לוח שנה, הוא אמר. אבל אני ידעתי מה היא באמת שואלת: מתי נדליק ביחד.
היא חוגגת שם, ואנחנו חוגגים איתה. אז מצאנו דרך לשלוח את החג אליה.
קופסה שמגיעה מוכנה
מצאנו מארז חנוכה עם חנוכייה וחטיפים כשרים, משהו קטן שמביא איתו הרבה מהחג. ככה הלילה הראשון בעיר חדשה מתחיל ישר בחג, עם הכל בהישג יד.
הוספנו כרטיס ברכה וכתבנו משהו קצר. בעלי כתב שלוש גרסאות. בסוף שלחנו את הראשונה. יש דברים שכבר אומרים את עצמם.
התמונה מהלילה הראשון
בלילה הראשון היא שלחה לנו תמונה. החנוכייה דולקת על השולחן שלה, הקופסה לידה, והחטיפים כבר פתוחים. היא כתבה שזה הטעם של בית.
הסתכלנו על התמונה הרבה זמן. השולחן שלה קטן והדירה חדשה, אבל האור עליו היה אותו אור שהיה על השולחן שלנו.
אחר כך היא התקשרה. היא סיפרה שהשותפה שלה שאלה על מה החג, והיא הסבירה לה בין ביס לביס. בעלי רצה לדעת איזה חטיף היא פתחה ראשון. היא רק צחקה ואמרה שהיא שומרת אחד לכל אחד מאיתנו.
שמונה ערבים, ביחד
כל ערב השבוע אנחנו מדליקים את הנרות שלנו והיא מדליקה את שלה, ואנחנו נפגשים בווידאו כשהם דולקים. שני בתים, אותם נרות, אותו חג.
בלילה האחרון נתקשר אליה כשהנרות דולקים. השנה תהיה לה חנוכייה משלה בשיחה.
בשנה הבאה, היא אומרת, היא תדליק אותם כאן, איתנו. ועד אז, החג כבר הגיע אליה, והיא כבר איתנו.
התמונות להמחשה בלבד. הסיפור בדיוני.